לא מושלמים אך שלמים

העברתי אתמול סדנה, היו 14 משתתפים.  באמצע הסדנה לחצתי על כפתור  שגרם למסך עם המצגת להעלם וגם המסכים של המשתתפים נעלמו לי. כן הצלחתי לשמוע אותם (לא הצלחתי לראות).

התנצלתי על המצב, הסברתי שאני לומדת את הטכנולוגיה😁...  האנשים היקרים בקבוצה ניסו לעזור לי. בסוף קראתי לעזרה ממביני הבית והכל הסתדר.

בבית שאלו אותי אם אני רוצה שהם יערכו את הסרט ויחתכו את הקטע עליו כתבתי, אמרתי שלא, הוא חלק מהסדנה, חלק מהחיים וחלק ממני.

תמיד לפני סדנאות והרצאות שלי, היו צפים אצלי פחדים, דאגות, איך אני אהיה, אם המשתתפים יהיו מרוצים, מה אם לא אצליח לזכור הכל.... הראש היה מלא ברעשים בימים ובלילות.

אחרי ההרצאות תמיד היו מועקות וביקורת עצמית, למה אמרתי ככה,  שכחתי להעביר את... , ועוד כאלה. 

אחרי מקרה כזה גרם לי בעבר לימים של מועקות ולילות ללא שינה.

במהלך השנים בדקתי אמונות שדיברו על ערך עצמי נמוך, והסביבה תמיד יודעת יותר ממני... ניקיתי אותם תקופה ארוכה והמצב הגיע לשלמות.

חשוב שתביאו את מי שאתם, תנקו מכם את הרעשים של הלא טובים מספיק, של ביקורות...

תלכו עם הלב, הייחודיות שאתם והכשרונות שלכם  ותעבירו אותם הכי שלמים ולכמה שיותר אנשים -

העולם צריך לשמוע את הייחודיות שלכם!💜💜