לכבד את הקצב שלך
- טל ישראל

- 8 ביוני
- זמן קריאה 2 דקות
שנים ששואלים אותי למה אני לא פעילה באינסטגרם, בסטורי... ואני הרגשתי שלא נכון לי.
ביום חמישי עשיתי סשן ניקוי חסמים עוצמתי, מיד אחריו, ב 12 בלילה, הלב החליט שהוא רוצה להתרחב גם לאינסטגרם.
למחרת הילדים הסבירו ולימדו אותי איך הדברים עובדים🤗
ויצאתי לדרך גם שם ואתם מוזמנים להצטרף באהבה🤗
מצרפת קישור לדף האינסטגרם שלי:
זה הקצב שלי 😊
לכל נשמה יש מסע חיים אישי משלה וכל נשמה מתקדמת בחיים לפי הקצב האישי שלה.
אחד הגורמים שמפריעים לשפע שלנו, הן אמירות כמו:
"אין לי זמן!"
"אם רק היו מוסיפים כמה שעות ליממה, חיי היו טובים יותר."
מבחינה רוחנית, אנו מתייחסים לזמן כאל אנרגיה. קרה לכם שדווקא כאשר מיהרתם מאוד תכניותיכם השתבשו בשל פקקים או עומס בדרכים, או מכונית איטית שעיכבה אתכם, או רמזור שנתקע?
שימו לב כשמקרים כאלה קורים.
כשאנחנו מפעילים לחץ על הזמן, נקבל לחץ כזה בחזרה (כל מה שנשים עליו דגש יילך ויגדל).
במהלך היממה אנחנו במרדף אחרי הזמן בחיינו. קמים בבוקר ל:
"אין לי זמן!",
"אני אף פעם לא מספיק/ה הכל,"
"יש כל כך הרבה עומס ומעט זמן,"
"אין לי זמן לעצמי,"
"אני צריך/ה עוד כמה שעות ביממה,"
"היום שלי מלא בסידורים ובעומס עבודות הבית"...
הצורך בזמן והספקים יצרו אצלנו מרדף מתמיד, חוסר הספק ובעקבותיו תחושה של תסכול.
רבים מדברים על הזמן הפנוי שיהיה להם כשהילדים יגדלו, או כשיהיו בפנסיה, אך כשאמונות הקשורות בעומס הזמן מנהלות את חיינו, הן ימשיכו לנהל אותנו גם כשהילדים יגדלו ויעזבו את הבית.
בדקו עם עצמכם:
איך הייתה התנהלות הזמן וההספקים בבית ילדותכם?
האם שמעתם את הוריכם מתלוננים על חוסר זמן?
האם העירו לכם על הקצב שלכם?
ילדינו סופגים את התנהלות הזמן שלנו עצמנו, ואלה ישפיעו על התנהלות חייהם.
שחררו מכם כל מאבק הקשור בזמן.
משפטים מתקנים:
• "תודה על שפע הזמן שיש לי."
• "יש לי שפע של זמן בשמחה."
• "יש לי זמן לנוח ולהגשים את חלומותיי בשמחה."
• "אני משחרר/ת ממני את מגבלות הזמן."
• "אני מסיים/ת את מטלות הבית ואת הסידורים בקלות, בשמחה ובהנאה."
במקום לחשוב מה לא הספקתם, או כמה מעט זמן היה לכם, אמרו תודות בחיוך על מה שכן הספקתם.
קחו לכם כמה דקות הפסקה ביום (אפילו 5 דקות) והודו עליהן.
הזמן הוא חלק מהשפע.
חוסר זמן = חוסר שפע.
ואתם ראויים לשפע עצום בכל תחומי חייכם.
משתפת..
באחד הימים הבן היה צריך להגיע לפעילות בבית הספר בשעות אחר הצהריים.
באותו יום היו פקקים גדולים בעקבות תאונה שהייתה באזור.
תוך כדי שאנחנו עומדים בפקק, אני מתחילה לשנן את המשפט: אני משחררת ממני את הפקק, חוזרת שוב ושוב, תוך כדי שהבן אומר: טוב אמא 😊
הפקק השתחרר מעט, המשכנו לנסוע ונתקלנו בפקק גדול יותר.
ואז דייקתי את המנטרה: איזה כיף לי שאני רואה את הבן מגיע בזמן לפעילות - דייקתי את התוצאה הסופית שרציתי.
אחרי כמה דקות, הבן קיבל הודעה שהפעילות נדחת ברבע שעה בגלל העומס בכבישים.
בסופו של דבר, הוא הגיע בזמן לפעילות 😊
גם הזמן הוא בידיים שלנו.
ימים שמחים לכולכם🩷🩷
לכבד את הקצב שלי👇




תגובות