לשחרר ביקורת ולקבל את עצמנו

אחת התכונות שליוותה אותי צמוד מאוד לאורך החיים היתה ביקורת עצמית, לא מרוצה מעצמי ושאלות שעלו לאורך החיים, למשל:

למה אמרתי..
למה לא אמרתי את מה שרציתי..
למה עשיתי ככה ולא אחרת...
למה וויתרתי על עצמי...
אני מתחרטת על...
למה התנהגתי ככה ולא אחרת..
אם רק הייתי עושה כמו... זה היה הרבה יותר טוב.

אתם מזדהים עם אחד או יותר מאלה?

ביקורת עצמית מגיעה מתחושה שלא משנה כמה נעשה, הסביבה לא תהיה מרוצה מאיתנו, אנחנו אף פעם לא נהיה טובים מספיק לאחרים - מה שגורם לביקורת עצמית ולתחושה שאנחנו לא מרוצים מעצמנו.

אנשים שמבקרים אותנו יכולים להגיד שזו ביקורת בונה - אני אישית לא מאמינה בה, מהסיבה שקודם כל אומרים לאדם מה לא טוב בו/בעשייה שלו.

ביקורת עצמית ולא טובה מספיק תמשיך ותנהל אותנו עד שנחליט לעצור ולשנות.

כדי לשחרר ביקורת, נתחיל לבדוק מה חווינו בילדות - השאלות פותחות את תת המודע ומתחילות להציף ולשחרר את הביקורת.

בדקו מה היה הדפוס של ההורים על ביקורת.
את מי/מה כל אחד מההורים ביקר?
האם ההורים ביקרו אתכם? את עצמם? אחד את השני/ה?
האם האדם הקרוב ביותר אלייך היה ביקורתי?

רשמו את הדברים שאתם מבקרים את עצמכם, למשל:

אני מרגיש/ה כישלון.
אני מרגיש/ה שמנ/ה, לא יפה..
הדברים שאני אומר/ת אף פעם לא מתקבלים..
אני לא אוהב/ת איך שהבגדים נראים עליי.
אחרים תמיד יותר מוצלחים ממני.

* עכשיו בכל סוף משפט הוסיפו סימן שאלה וקראו מחדש את המשפטים.

פעולה זו מעבירה את התודעה מסגורה לפתוחה ומשחררת.

כתבו על דף את כל הביקורת שיש בכם, על עצמכם, על כל מי שסביבכם, על הנהגים, על השכנים, על התנהגויות ומראה של אחרים, על משפחה, בן/בת הזוג, חברים, אנשים בעבודה, בפוליטיקה, בתקשורת...
לאחר שהוצאתם מתוככם על הדף את כל הביקורת שהוטמעה בכם בילדות, שרפו את הדף או קרעו אותו קטן קטן.
עשו תרגיל זה לפי הצורך (הפעם הראשונה יכולה להציף ביקורת של שנים..)
מול מראה אמרו לעצמכם משפטים מעצימים:
אני אוהב/ת ומעריכ/ה את עצמי.
אני יפה
אני מוצלח/ת.
אני מוכשר/ת....